פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א׳:י׳:א׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מקור שיר השירים רבה א׳:י׳:א׳
10 נָאווּ לְחָיַיִךְ, מַה לְּחָיַיִם הַלָּלוּ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְדִבּוּר, כָּךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְדִבּוּר. בַּתֹּרִים, בִּשְׁתֵּי תוֹרוֹת, שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה. דָּבָר אַחֵר, בַּתֹּרִים, בְּתוֹרוֹת הַרְבֵּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ויקרא ו, ב: זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, ויקרא ו, ז: זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה, ויקרא ו, יח: זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת, ויקרא ז, א: זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם, ויקרא ז, יא: זֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים, במדבר יט, יד: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל. דָּבָר אַחֵר, בַּתֹּרִים, בִּשְׁנֵי תְאָרִים, בִּשְׁנֵי אַחִים, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁתָּאֲרָן טוֹבָה זֶה עַל זֶה, זֶה שָׂמֵחַ בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל זֶה, וְזֶה שָׂמֵחַ בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל זֶה. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס כְּתִיב שמות ד, טו: וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, לְתֻרְגְּמָן. וְאַתָּה תִּהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, וְכִי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים נַעֲשָׂה משֶׁה לְאַהֲרֹן, דְּאַתְּ אֲמַרְתְּ וְאַתָּה תִּהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, משֶׁה כְּשֵׁם שֶׁמּוֹרָאִי עָלֶיךָ כָּךְ יִהְיֶה מוֹרָאֲךָ עַל אָחִיךָ, וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא שמות ד, כט ל: וַיֵּלֶךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים, הִקִּישׁ כְּתֵפוֹ לִכְתֵפוֹ, שֶׁעֲדַיִן הָיָה שָׂמֵחַ זֶה בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל זֶה, וְזֶה בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל זֶה, וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה אַהֲרֹן שָׂמֵחַ בִּגְדֻלַּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ד, יד: וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתְךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לֵב שֶׁשָֹּׂמַח בִּגְדֻלַּת משֶׁה אָחִיו יִלְבַּשׁ אוּרִים וְתֻמִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שמות כח, ל: וְנָתַתָּ אֶל חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן. וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה משֶׁה שָׂמֵחַ בִּגְדֻלַּת אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קלג, ב: כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן. אָמַר רַבִּי אַחָא וְכִי שְׁנֵי זְקָנִים הָיוּ לְאַהֲרֹן, דִּכְתִיב: עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיָה רוֹאֶה משֶׁה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה יוֹרֵד עַל זְקָנוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, הָיָה דוֹמֶה עָלָיו כְּאִלּוּ יוֹרֵד עַל זְקָנוֹ שֶׁל משֶׁה, וְהָיָה שָׂמֵחַ, לְכָךְ נֶאֱמַר: עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן.
פירוש פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א׳:י׳:א׳
10 בשתי תורות ד"א וכו'. וכן הוא בת"כ בחוקותי פסוק אלה המשפטים והחוקים והתורות ב' דעות אלו:
11 לב ששמח. שמ"ר פ"ג סי' י"ז:
12 וכי שני זקנים. וכי מאחר שכתוב שתי פעמים זקן בהכרח לדרוש ע"פ מדה יו"ד על שני זקנים וא"כ תדרשם על אהרן ולא יתכן ע"כ דורש לרבות זקנו של משה: